אין דרך אחת

למדתי פיסול בנייר אצל מיכל דורון הנהדרת. יום אחד מישהי שאלה לגבי החלקת העבודה והעלמת סימני הנייר.

מיכל ענתה שזה אפשרי בעבודה סבלנית, אבל אז הוסיפה משהו בסגנון - "למה להסתיר את הנייר? בחרתן לעבוד בנייר לא בחומר אחר".

אימצתי את האמירה הזאת- כי היא התאימה לי. בחרתי לעבוד בנייר. לא בחימר ולא בברונזה.

יום אחד אחרי שכבר יצרתי לא מעט בנייר, החלטתי לעשות השתלמות חד פעמית אצל אחת המורות הידועות.

התפעלתי מהעבודות שלה ושל תלמידותיה שראיתי ברשת, ורציתי להתנסות בדרך שלה. אחת מתלמידותיה אמרה לה: "צריך שכולם ילמדו ממך איך עושים עיסת נייר "כמו שצריך" ולא דברים חובבניים".

בעיני באמנות אין "כמו שצריך". זו לא מתמטיקה. כל אחד יוצר כראות עיניו ובסגנון המתאים לו. אחרי ההתנסות הנהדרת באותה סדנא חד פעמית, הבנתי שהשיטה ההיא לא מתאימה לי כי את עיסת הנייר החלקה והמושלמת עושים מנייר טואלט.

אני חיה במשגב, מועצה מובילה בתחום הקיימות והפרדת הפסולת, ואני משגבניקית על כל המשתמע מכך.

אני מאמינה בקיימות. אני מאמינה שחובתנו לשמור על כדור הארץ, להקטין את הצריכה, ולהקטין את טביעת הרגל האקולוגית שלנו.

אני פשוט לא מסוגלת לקחת חומר חדש לשימוש האמנות שלי כשמסביבי יש כל כך הרבה נייר שמשווע לשימוש חוזר.

גם בנייר בשימוש חוזר יש אפשרויות רבות- נייר גרוס לפתיתים, נייר גרוס "ספגטי" , קרטוני ביצים, רצועות עיתונים, עבודה עם /בלי השרייה סחיטה וטחינה, דבק טפטים/דבק קורנפלור.

אני אוהבת תוצאות מהירות לכן אני עובדת עם סוגים שונים של נייר בשימוש חוזר בלי השרייה ובלי טחינה.

בסרטון תוכלו לראות עבודה ברצועות עיתון. זו שיטה שמאפשרת עבודה דקה, חלקה וחזקה.