הכל התחיל מ Paul Klee

אני עדיין לא מעכלת, אבל שלשום חגגתי 60! זה נראה גיל כל כך מבוגר. בתקשורת אנחנו כבר נקראים "קשישים", ואני בכלל מרגישה בת 20. במסגרת החגיגות אני שמחה להעלות את הפוסט הראשון בבלוג, ומנצלת את ההזדמנות לספר על ההתחלה. מאז שאני זוכרת את עצמי, האמנות ליוותה את חיי בצורות שונות- נגינה, ריקוד, כתיבה ואמנות פלסטית. אחד מזכרונות הילדות הראשונים שלי הוא של סדרת ספרים קטנטנים באנגלית בנושא אמנות (10x15 ס"מ).

אני לא זוכרת כמה ספרים היו לנו מהסדרה הזאת, כי אני זוכרת בעיקר אחד. אחד שנמצא אצלי עד היום בבית- הספר של פול קלה.

הייתי ממש פצפונת, ולא הצלחתי להוריד את העיניים מהציור על הכריכה החיצונית.

הצבעוניות הזאת הפעימה אותי.

כך זה היה בגיל שנתיים בערך, וכך זה נמשך גם היום- בגיל 60.

בתקופת הסגר הראשון, הצטרפתי לסדנאות זום בצבעי מים. הסדנאות היו מונחות ומובנות. אחד הציורים שציירתי שם הוא מבחינתי המחווה שלי לPaul Klee, הצייר שהקסים אותי בצבעיו.