זה רק נראה מלא זמן

בוחנת את הדברים שעשיתי השנה בסטודיו ונראה לי שזה התחיל כבר מזמן. אבל זהו, שלא.

כל זה קרה השנה. רק השנה.

מעבר לעיסוק באמנות עצמה, זאת היתה שנה של המון עשייה, למידה וצמיחה במעגלים שמקיפים את הסטודיו.

מה היה פה?

הסטודיו כמובן- התענוג שבעצם הכניסה אליו, ההנאה שביצירה, המחשבה, הדמיון, התהליכים והחידושים.

האתר הנהדר שרונן הקים ומאפשר לי להציג בקלות את העשייה שלי.

היריד בו השתתפתי באופן קבוע (כפר מסריק האהוב), ומעט הירידים בהם התנסיתי לראשונה.

המשך הארגון והעשייה בכובע של "אמני הר שכניה" עם כל התובנות שנילוו לכך.

הסדנאות שנכנסתי אליהן במרץ וההנאה ששאבתי מהן.

שמחת המפגשים עם ילדים צעירים, שעונה קצת על הגעגועים לילדי הגן.

אני חושבת שהפוש הרציני לכל העשייה שמעבר לאמנות נטו היה ההצטרפות ל"פורום תיירני אשכול בית הכרם". קיבלתי שם כלים ורוח גבית לאמנות הפרטית שלי ולעשיה הציבורית במסגרת "אמני הר שכניה". בזכותם נחשפתי לעולם האירוח ולשיתופי הפעולה. זה לא חדש שאני אוהבת לדבר, ותמיד ידעתי שאני רהוטה. ההתנסות בתערוכת EXPO וההזדמנות שקיבלתי באירוחים הביתיים פשוט הפגישו את הכל.

מהפן האישי היתה שנה מופלאה, ועכשיו נותר לאחל לעצמי שכל התכניות לשנה הקרובה ימשיכו בדרך הזאת. בפן הרחב יותר מאחלת ומייחלת שהמדינה הזאת תחזור להיות מדינה שפויה, עם מקום וסובלנות לכל הדעות, המגזרים, האמונות, המגדרים. לכל בני האדם באשר הם.

שנה טובה!