מתרגשת לצאת מהריבוע

בתור שומרת סביבה, אני משתדלת להשתמש בחומרים קיימים ולקנות כמה שפחות.

אחותי אספה בכל מיני מקומות קנבסים איכותיים משומשים, שחיכו בסבלנות שאתפנה אליהם.

באחד הפוסטים שיתפתי שאחרי פסח לא היתה לי מוזה להתחיל דברים חדשים. נפילת המתח אחרי הירידים בתוספת המצב בארץ השאירו אותי נטולת אנרגיית עשייה. מאחר שבכל זאת גרד לי באצבעות ליצור, החלטתי להוציא את האנרגיות השליליות בכיסוי הציורים שעל הקנבסים. לא ידעתי באלו צבעים תהיינה העבודות החדשות, ולכן התחלתי פשוט בשכבות לבנות.

לא התאמצתי לכיסוי מלא והלבן יצר צורות שתי וערב. כמו שקורה לי לפעמים, זמן קצר אח"כ ראיתי בדמיון את ההמשך- אותו שתי וערב רק בצבע, כשעל כל קנבס השתי וערב בצבעים אחרים ועליהם מנדלה/ציור.

בדרך כלל אני מציירת את המנדלות על מצע ריבועי. הפעם היה רק קנבס ריבוע אחד, וארבעה מלבניים, כך שהיה לי ברור שמשהו יהיה אחרת. שכבות צבע, עוד שכבות, ניסוי וכיסוי...

ליתר בטחון התחלתי במוכר- הריבוע.

כדי לצבור מחדש את האנרגיות והכוחות המנדלה שציירתי היתה מאוד חזרתית ומובהקת.

בקנבסים האחרים כבר עפתי קצת יותר רחוק, עד כדי ויתור לגמרי על המנדלה.

והנה לכם הסנוניות הראשונות של היציאה מהמוכר.

מעלה את התמונות לפי סדר היצירה. ממש אפשר לראות איך אני הולכת ומתרחקת מהקבוע.