קצת אחרת...

רוב הפסלים והכלים שלי הם נטו נייר.

לעיתים הפריטים מיוצרים על בסיס של כלי, אבל אז אני מנתקת את כלי הבסיס ונשאר כלי מנייר בלבד.

פה ושם משהו קורץ לי, ואז אני לא שמה במיחזור אלא מחכה ליום שתנוח עלי הרוח.

לפעמים זה לוקח המון זמן.

צורת המיכלים של מרכך כביסה תמיד קסמה לי, אבל לא שמרתי.

כשהחלטתי לשמור אחד, גם הוא חיכה. עד שהגיע יום של חוסר שקט מוחלט כשכל מה שרציתי היה לעבוד עם הידיים בלי ליצור משהו. ואז ציפיתי את המיכל בעיסה.

הוא חיכה, וחיכה , וחיכה עוד. עד שיום אחד ראיתי בדמיון את העבודה גמורה.

מיד אחרי שיצרתי אותה, שמרתי מיכל נוסף ויצרתי בת/בן זוג.

הכדים לשקיות החלב נשמרו כמה שנים טובות מתוך מחשבה שאולי פעם מישהו עוד ירצה לחזור לשקיות.....

הסדר האחרון שעשיתי במזווה חרץ את גורלם.

ידעתי מיד מה תהיה השכבה החיצונית-הציורים הממוחזרים שלי מהפוסט הקודם.